ספורט הנשים בישראל- תמונת מצב

מתוך המועצה לקידום ספורט נשים

ספורט הנשים בישראל – תמונת מצב

ספורט הינו כלי חינוכי וערכי ממדרגה ראשונה, הטומן בחובו יתרונות רבים לפיתוח כישורי חיים ולבריאות. ילדות, נערות ונשים זכאיות לנגישות שווה ליתרונות הללו, שהנם תוצאה ישירה של העיסוק בספורט, ויש ליתן להן הזדמנות שווה לזו של הגברים למיצוי הפוטנציאל האישי וההישגי הטמון בהן.
הספורט מהווה מרכיב חשוב בתרבות של עם, ומעמדן של נשים בספורט משקף את מעמדן בחברה; בחינת מצבן של ילדות, נערות ונשים בתחומים שונים בספורט במדינת ישראל חושפת אי-שוויון בולט: כך לדוגמא, בעוד מספרן של הנשים עולה על 50% מן האוכלוסייה, הרי שמספרן של הנשים בקרב העוסקים בספורט התחרותי מגיע אך לכ- 20% בלבד מכלל הספורטאים, ייצוג נשים בקרב מקבלי ההחלטות בהנהלות ובאיגודי הספורט הינו בשיעור הקטן מ- 15%, שיעור המאמנות מבין כלל המאמנים קטן מ- 8%, פחות מ- 5% מכתבות הספורט בעיתונות, נכתבות על ספורט נשים וסיקור פעילות ספורט הנשים בשידורי הטלוויזיה אף קטן מזה.
בחינת המצב בישראל ביחס למצב בעולם מוכיח, שכשנעשו פעולות ממוקדות לקידום ספורט נשים - התוצאות לא איחרו לבוא:
בארה"ב חוקק בשנת 72 חוק פדראלי הידוע בשמו “title IX” שחייב הקצאת תקציבים ממשלתיים באופן שוויוני לנשים וגברים, כתוצאה מכך עלה מספר הספורטאיות באופן דרמטי מ- 4% ל- 43% ומספר המאמנות המאמנות נשים עלה ל- 55%; בניו זילנד – בשנת 85 הוקמה יחידה לקידום נשים בספורט - בשנת 99 הגיע מספר הספורטאיות הפעילות שם ל- 40%; בקנדה 37% מכלל שחקני ושחקניות הכדורגל הן נשים.
ניתוח הנסיבות שהביאו את ספורט הנשים למצבו, הצביע על שלושה כשלים עיקריים:
1. העדר משאבים שוויוניים לנשים;
2. העדר יד מכוונת ותוכניות ארוכות טווח לספורט נשים;
3. בעיה תדמיתית בכל הקשור לילדות ונשים בספורט וספורט נשים - הווה אומר כשל תודעתי, חינוכי.
המסקנה מהנתונים לעיל ברורה ישראל זקוקה לשינוי דרמטי בכל הקשור לספורט נשים

הדרך לשינוי: הקמת מועצה ושריון תקציבים ייעודיים כביטוי למתן עדיפות לאומית לנושא קידום ילדות ונשים בספורט

לפני כחמש שנים החליטה קבוצה של נשים מחוץ לממסד הספורט, לפעול על מנת להביא לשינוי אמיתי בהיקף השתתפותן ומעמדן של ילדות ונשים בספורט, היוזמה באה מתוך תפיסת עולם חברתית הגורסת, כי העיסוק בספורט ותרומתו הן לאישי והן לחברתי חייבת להיות גם נחלתן של ילדות ונשים וכפועל יוצא מזה של החברה בישראל כולה.
היוזמה זכתה לגיבוי חסר תקדים של כב' שרת החינוך, התרבות והספורט דאז הגב' לימור לבנת אשר הקימה ועדה שתמליץ על התשתית הנדרשת לשינוי מעמדו של ספורט הנשים.
ממצאי הועדה הובילו למסקנה, כי למרות פעילות בלתי מבוטלת של מינהל הספורט בקידום נשים בספורט, בפועל סובלת פעילות הנשים בספורט מהעדר תקציבים ו"יד-מכוונת", אשר תגדיר יעדים ברורים לקידום נשים בספורט, ליצירת הזדמנות שווה לכל ילדה, נערה ואישה לעסוק בספורט ותקדם מדיניות מקיפה ובלתי-מתפשרת ליצירת שוויון הזדמנויות לנשים בספורט, לתיקון עיוותי העבר כלפי נשים וסגירת הפערים בין ספורט נשים לגברים.
עוד מצאה הוועדה, שלא די בהשקעה בפעילות ספורטיבית, ועל מנת להגיע לשינוי אמיתי יש להשקיע בחינוך ושינוי עמדות ולפתח מנהיגות נשים בספורט.
מכאן המליצה הוועדה, בין היתר, על הקמת גוף עצמאי שכל מעייניו יוקדשו לקידום ספורט נשים ואשר ייעץ, יפקח ויקבע יעדים בהתאם למדיניות שרת הספורט תוך התווית מדיניות לאומית בעניין ילדות, נערות ונשים בספורט.
בנוסף, הדגישה הועדה את החשיבות רבה בכך שתוקם יחידה לקידום ספורט נשים שתהיה הזרוע המבצעת האחראית על יישום וביצוע יעדיי המועצה ובקרה על העמידה בהם.
בעקבות המלצות ועדה הביאה כב' השרה לבנת להקמתה של המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט והיחידה לקידום נשים בספורט ולתמיכת המועצה להסדר ההימורים בספורט שהקציבה סכום ייעודי של 80 מליון ₪. בנוסף, משרד החינוך משריין תקציב שנתי בסך של 1.8 מליון ₪ לטובת הנושא.